הסיב הפנימי
ליאוני שיין, מיצב
אוצרת סמדר שינדלר
לנשום עמוק ולהסתכל רחוק
תערוכה קבוצתית לרגל עשור לאטליה שמי
צילום טל ניסים
כברי, אוקטובר-פברואר 2021
בחלל הציור של האטליה ובמבואה הקטנה המובילה אליו מוצבת עבודה תלויית מקום וחלל המבוססת מצד אחד
על חומרי הארכיון של אטליה שמי ומצד שני על הפרקטיקה המתמשכת של ליאוני שיין לפעול מתוך הארכיון באשר הוא, ולהפעיל אותו כבסיס לפעולה אמנותית. עבודותיה של שיין מתבססות על מחקר היסטורי, ארכיוני וחזותי של המקום או האדם שהם מושא העבודה, ושבעקבותיו היא מקימה מיצבים המהווים סביבות ארכיוניות הפועלות על פי סדר וחוקים סובייקטיביים הנשענים על מתודות הנהוגות בארכיונים אמיתיים
תהליך המחקר והעבודה באטליה שמי הציף וחשף חומרים והקשרים רבים מתוכם נבחרו בקפידה פריטים שבהצבתם זה לצד זה מעוררים תימות העוסקות באור, בשקיפות, בשבריריותו של תהליך היצירה של יחיאל שמי 'פסל הברזל' המיתולוגי וכן בנוכחותו והיעדרו הבו-זמניים המורגשים תדיר באטליה על כל מרחביו, הפנימיים והחיצוניים
הסיב הפנימי, ביטוי המופיע בהקשר של האטליה ושל שמי הן בספרו של אגסי והן בזה של אדם ברוך, נמשך ומתפתל מראשית התהליך המחקרי ועד סיום ההצבה בחלל בה כל פריט הופך לרשומה ממשית בארכיון, ומקבל סימול פרטני המבוסס על שיטת הסימול בה משתמשת שיין בכל עבודותיה, שיטה בה תקצירי שמות הפריטים
בונים רצף ספציפי של אותיות היוצרים יחד סימול ארכיוני לצד סדר מספרי רץ
בבסיס הפעולה השלמה וכמוטיבציה לתהליך כולו מצויים ההתעקשות וההכרח לנסות ולפענח את 'הסיב הפנימי' של המקום, את ה- ד.נ.א שלו. הדרך אל אותו פענוח עוברת בהכרח דרך רבדיו הארכיוניים והקדומים של המקום, שהקשר בינם לבין ציר הזמן בו מתקיים המקום כשגרה, אבד
